|
Genesis Chapter 42
Chapter
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
40
41
42
43
44
45
46
47
48
49
50 |
|
א וַיַּרְא יַעֲקֹב, כִּי
יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; וַיֹּאמֶר
יַעֲקֹב לְבָנָיו, לָמָּה תִּתְרָאוּ. |
| ב וַיֹּאמֶר--הִנֵּה
שָׁמַעְתִּי, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם;
רְדוּ-שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ-לָנוּ מִשָּׁם,
וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת. |
| ג וַיֵּרְדוּ
אֲחֵי-יוֹסֵף, עֲשָׂרָה, לִשְׁבֹּר בָּר,
מִמִּצְרָיִם. |
| ד וְאֶת-בִּנְיָמִין
אֲחִי יוֹסֵף, לֹא-שָׁלַח יַעֲקֹב
אֶת-אֶחָיו: כִּי אָמַר, פֶּן-יִקְרָאֶנּוּ
אָסוֹן. |
| ה וַיָּבֹאוּ
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לִשְׁבֹּר בְּתוֹךְ
הַבָּאִים: כִּי-הָיָה הָרָעָב, בְּאֶרֶץ
כְּנָעַן. |
| ו וְיוֹסֵף,
הוּא הַשַּׁלִּיט עַל-הָאָרֶץ--הוּא
הַמַּשְׁבִּיר, לְכָל-עַם הָאָרֶץ;
וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף,
וַיִּשְׁתַּחֲווּ-לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה.
|
| ז וַיַּרְא
יוֹסֵף אֶת-אֶחָיו, וַיַּכִּרֵם;
וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם
קָשׁוֹת, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם,
וַיֹּאמְרוּ, מֵאֶרֶץ כְּנַעַן
לִשְׁבָּר-אֹכֶל. |
| ח וַיַּכֵּר
יוֹסֵף, אֶת-אֶחָיו; וְהֵם, לֹא הִכִּרֻהוּ.
|
| ט וַיִּזְכֹּר
יוֹסֵף--אֵת הַחֲלֹמוֹת, אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם;
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם,
לִרְאוֹת אֶת-עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם. |
| י וַיֹּאמְרוּ
אֵלָיו, לֹא אֲדֹנִי; וַעֲבָדֶיךָ בָּאוּ,
לִשְׁבָּר-אֹכֶל. |
| יא כֻּלָּנוּ,
בְּנֵי אִישׁ-אֶחָד נָחְנוּ; כֵּנִים
אֲנַחְנוּ, לֹא-הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים.
|
| יב וַיֹּאמֶר,
אֲלֵהֶם: לֹא, כִּי-עֶרְוַת הָאָרֶץ
בָּאתֶם לִרְאוֹת. |
| יג וַיֹּאמְרוּ,
שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ אַחִים אֲנַחְנוּ
בְּנֵי אִישׁ-אֶחָד--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן;
וְהִנֵּה הַקָּטֹן אֶת-אָבִינוּ הַיּוֹם,
וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּ. |
| יד וַיֹּאמֶר
אֲלֵהֶם, יוֹסֵף: הוּא, אֲשֶׁר
דִּבַּרְתִּי אֲלֵכֶם לֵאמֹר--מְרַגְּלִים
אַתֶּם. |
| טו בְּזֹאת,
תִּבָּחֵנוּ: חֵי פַרְעֹה אִם-תֵּצְאוּ
מִזֶּה, כִּי אִם-בְּבוֹא אֲחִיכֶם הַקָּטֹן
הֵנָּה. |
| טז שִׁלְחוּ
מִכֶּם אֶחָד, וְיִקַּח אֶת-אֲחִיכֶם,
וְאַתֶּם הֵאָסְרוּ, וְיִבָּחֲנוּ
דִּבְרֵיכֶם הַאֱמֶת אִתְּכֶם;
וְאִם-לֹא--חֵי פַרְעֹה, כִּי מְרַגְּלִים
אַתֶּם. |
| יז וַיֶּאֱסֹף
אֹתָם אֶל-מִשְׁמָר, שְׁלֹשֶׁת יָמִים. |
| יח וַיֹּאמֶר
אֲלֵהֶם יוֹסֵף בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי,
זֹאת עֲשׂוּ וִחְיוּ; אֶת-הָאֱלֹהִים, אֲנִי
יָרֵא. |
| יט אִם-כֵּנִים
אַתֶּם--אֲחִיכֶם אֶחָד, יֵאָסֵר בְּבֵית
מִשְׁמַרְכֶם; וְאַתֶּם לְכוּ הָבִיאוּ,
שֶׁבֶר רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם. |
| כ וְאֶת-אֲחִיכֶם
הַקָּטֹן תָּבִיאוּ אֵלַי, וְיֵאָמְנוּ
דִבְרֵיכֶם וְלֹא תָמוּתוּ; וַיַּעֲשׂוּ-כֵן.
|
| כא וַיֹּאמְרוּ
אִישׁ אֶל-אָחִיו, אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ
עַל-אָחִינוּ, אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת
נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ, וְלֹא
שָׁמָעְנוּ; עַל-כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ,
הַצָּרָה הַזֹּאת. |
| כב וַיַּעַן
רְאוּבֵן אֹתָם לֵאמֹר, הֲלוֹא אָמַרְתִּי
אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל-תֶּחֶטְאוּ
בַיֶּלֶד--וְלֹא שְׁמַעְתֶּם; וְגַם-דָּמוֹ,
הִנֵּה נִדְרָשׁ. |
| כג וְהֵם
לֹא יָדְעוּ, כִּי שֹׁמֵעַ יוֹסֵף: כִּי
הַמֵּלִיץ, בֵּינֹתָם. |
| כד וַיִּסֹּב
מֵעֲלֵיהֶם, וַיֵּבְךְּ; וַיָּשָׁב אֲלֵהֶם,
וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם, וַיִּקַּח מֵאִתָּם
אֶת-שִׁמְעוֹן, וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ
לְעֵינֵיהֶם. |
| כה וַיְצַו
יוֹסֵף, וַיְמַלְאוּ אֶת-כְּלֵיהֶם בָּר,
וּלְהָשִׁיב כַּסְפֵּיהֶם אִישׁ אֶל-שַׂקּוֹ,
וְלָתֵת לָהֶם צֵדָה לַדָּרֶךְ; וַיַּעַשׂ
לָהֶם, כֵּן. |
| כו וַיִּשְׂאוּ
אֶת-שִׁבְרָם, עַל-חֲמֹרֵיהֶם; וַיֵּלְכוּ,
מִשָּׁם. |
| כז וַיִּפְתַּח
הָאֶחָד אֶת-שַׂקּוֹ, לָתֵת מִסְפּוֹא
לַחֲמֹרוֹ--בַּמָּלוֹן; וַיַּרְא,
אֶת-כַּסְפּוֹ, וְהִנֵּה-הוּא, בְּפִי
אַמְתַּחְתּוֹ. |
| כח וַיֹּאמֶר
אֶל-אֶחָיו הוּשַׁב כַּסְפִּי, וְגַם הִנֵּה
בְאַמְתַּחְתִּי; וַיֵּצֵא לִבָּם,
וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו לֵאמֹר,
מַה-זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים, לָנוּ. |
| כט וַיָּבֹאוּ
אֶל-יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, אַרְצָה כְּנָעַן;
וַיַּגִּידוּ לוֹ, אֵת כָּל-הַקֹּרֹת אֹתָם
לֵאמֹר. |
| ל דִּבֶּר
הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ, אִתָּנוּ--קָשׁוֹת;
וַיִּתֵּן אֹתָנוּ, כִּמְרַגְּלִים
אֶת-הָאָרֶץ. |
| לא וַנֹּאמֶר
אֵלָיו, כֵּנִים אֲנָחְנוּ: לֹא הָיִינוּ,
מְרַגְּלִים. |
| לב שְׁנֵים-עָשָׂר
אֲנַחְנוּ אַחִים, בְּנֵי אָבִינוּ; הָאֶחָד
אֵינֶנּוּ, וְהַקָּטֹן הַיּוֹם אֶת-אָבִינוּ
בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. |
| לג וַיֹּאמֶר
אֵלֵינוּ, הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ, בְּזֹאת
אֵדַע, כִּי כֵנִים אַתֶּם: אֲחִיכֶם
הָאֶחָד הַנִּיחוּ אִתִּי, וְאֶת-רַעֲבוֹן
בָּתֵּיכֶם קְחוּ וָלֵכוּ. |
| לד וְהָבִיאוּ
אֶת-אֲחִיכֶם הַקָּטֹן, אֵלַי, וְאֵדְעָה
כִּי לֹא מְרַגְּלִים אַתֶּם, כִּי כֵנִים
אַתֶּם; אֶת-אֲחִיכֶם אֶתֵּן לָכֶם,
וְאֶת-הָאָרֶץ תִּסְחָרוּ. |
| לה וַיְהִי,
הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם, וְהִנֵּה-אִישׁ
צְרוֹר-כַּסְפּוֹ, בְּשַׂקּוֹ; וַיִּרְאוּ
אֶת-צְרֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם, הֵמָּה
וַאֲבִיהֶם--וַיִּירָאוּ. |
| לו וַיֹּאמֶר
אֲלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, אֹתִי
שִׁכַּלְתֶּם: יוֹסֵף אֵינֶנּוּ,
וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ, וְאֶת-בִּנְיָמִן
תִּקָּחוּ, עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה. |
| לז וַיֹּאמֶר
רְאוּבֵן, אֶל-אָבִיו לֵאמֹר, אֶת-שְׁנֵי
בָנַי תָּמִית, אִם-לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ;
תְּנָה אֹתוֹ עַל-יָדִי, וַאֲנִי
אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ. |
| לח וַיֹּאמֶר,
לֹא-יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם: כִּי-אָחִיו
מֵת וְהוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאָר, וּקְרָאָהוּ
אָסוֹן בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ-בָהּ,
וְהוֹרַדְתֶּם אֶת-שֵׂיבָתִי בְּיָגוֹן,
שְׁאוֹלָה. |